<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך בר צרצור</h1>
<h2>דף קלא.</h2>
גרס' בכתובות פ' מי שהיה נשוי [צ"א ע"א] ת"ר לזו אלף זוז פי' כתב לאשתו כתובות אלף זוז ולזו חמש מאות לאשתו אחרת, בניה של זו נוטלין כתובת אמן אפילו אין לה לבעלת אלף אלא בן יחיד ואלו בני בת חמש מאות כתובת אמן אפילו הן כמה כשיש שם מותר דינר על שתי כתובות פשיטא מרובה ונתמעטה בשעת שבאו לדין והוזלו הקרקעות כבר זכו בהן יורשין משעת מיתת אב דבהכי מיירי ששתיהן מתו בחייו דזהו עיקר כתובת בנין דיכרין ומיד זכו כל בני אחד בירושת אמן דהא קיימא דירתון תנן [ב"ב קל"א ע"א] ובשעת נפילה היו הנכסים מרובים וזכו ואין לנו לילך אחר הזול, אלא מועטין ונתרבו מאי, מי אמרינן היא [היא] או דילמא כיון דהנכסים ביחד שעדיין לא חלקו וכשבאין לפנינו אנו רואין שהן מרובין ניזל בתר השתא דהשתא בתורת ירושה קאתי, ת"ש דנכסי דבי בר צירצור מועטין ונתרבו ואתו לקמיה דרב עמרם וכו' עד שדרינהו לקמיה דרב נחמן אמר להו כשם שמרובין ונתמעטו זכו בהן יורשין כך מועטין ונתרבו זכו בהן יורשין, והכי נמי גרס' בפ' מי שמת [שם קל"ט ע"ב] גבי מזון הבנות בזמן שהנכסים מרובים הבנים ירשו והבנות יזונו ובזמן שהן מועטין הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים ובגמר' [ק"מ ע"א] פשיטא מרובין ונתמעטו כבר זכו בהן יורשין מועטין ונתרבו מאי ופי' רבנו שמואל (אי) [מי] מטו רוחא לבנים ויטלו מותר נכסים העודף מכדי מזונות בנות עד שיבגרו. ת"ש אמר ר' יוח' [יתומים] שקדמו ומכרו בנכסים מועטים מה שמכרו מכרו, וקדמו קודם שהעמידום בנות בדין מה שמכרו מכרו ש"מ כיון שאם מכרו מכירתן מכירה יש להן עדיין תפיסת יד בהנכסים ואם נתרבו יש להן חלק בהן וזכותן בהן עומדות ש"מ דכל זמן שלא עמדו בדין הנכסים בחזקת יתומין אבל גבי כתובת בנין דכרין חלוק הדין משום דכל הבנים מכח ירושה הן באין וכאן שעדיין לא חלקו ובתוך כך הוקרו כבר הזכיה קדמה לחלוקה.
